בן בן-ציון וורדיה. נולד ביום ג' במנחם-אב תשי"ג (15.7.1953) במושב תלמים, למשפחת חקלאים עובד-אדמה. הוא התחיל ללמוד בבית-הספר היסודי ע"ש הרב קוק שבמושב. את כל חופשותיו ואת כל זמנו הפנוי הקדיש לעזרה להוריו. מילדותו ניכרו בו כישרונות טכניים ולכן החליט לפתח אותם. הוא נתקבל לבית- הספר המקצועי שבמרכז שפיר ולמד שלוש שנים מסגרות מכנית. בעת לימודיו השתתף אמנון בפעולות-גדנ"ע שונות ובפעולות הספורט שהתקיימו במושב. כבן למשפחה דתית הקפיד על קיום מצוות, ובעיקר היתה קדושה בעיניו מצות כיבוד אב ואם. אהב לעסוק בצורכי ציבור באמונה, וכל אנשי-המושב אהבוהו והעריכוהו על תכונותיו התרומיות.

אמנון גויס לצה"ל בתחילת ינואר 1972 והוצב לרבנות הצבאית הראשית. לאחר סיום הטירונות עבר קורס למוסמכי-כשרות, והתחיל במילוי תפקידו. הוא עסק במלאכת הקודש בהשקט ובצנעה, וחבריו הרבים, שקנה בעת השירות אהבוהו. בזמן שירותו היו מחשבותיו נתונות למשק הוריו וכל חופשה שקיבל - מהן חופשות מיוחדות - היו קודש לעזרה בבית. בעת מלחמת יום-הכיפורים תרם אמנון את חלקו בחזית-סיני ובחזית הסורית.

ביום ט"ו באלול תשל"ז (1.9.1974) נפל אמנון בעת שירותו. הובא למנוחת-עולמים בבית- העלמין שבמושב תלמים. השאיר אחריו הורים, שמונה אחים ואחיות.

במכתב-תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "...אמנון ז"ל היה חייל שקט וממושמע, אשר מילא את התפקידים שהוטלו עליו ככל אשר נדרש... הוא השתתף במשימות ביצוע הפרדת הכוחות לאחר מלחמת יום-הכיפורים, שמר על ביצוע ההוראות שבמסגרת תפקידו באמונה, עזר וסייע בעבודה לאחרים."

משפחתו תרמה ספר-תורה לבית-הכנסת שבמושב, להנצחת שמו.